על הקשר בין מרן הרב עובדיה לתורת ברסלב ולליקוטי מוהר"ן מספר בשיחה לניצוצות גם הרה"ח ר' מאיר אליעזר, חסיד ברסלב, מתלמידיו של הרב שיק זצ"ל, ומי שזכה להיות בין המגיהים של ספריו של הרב עובדיה, "יביע אומר" ו"חזון עובדיה" מטעם מכון 'מאור ישראל', ומי שזכה לעמוד שעות רבות לצידו של הרב עובדיה בשעת מלאכת ההגהה של ספרי ההלכה הרבים בהם היה עוסק.

בימים אלו הוציא לאור הרב מאיר אליעזר את הספר המופלא שעורר הדים רבים בעולם ההלכה בכלל ובישיבות הספרדיות בפרט, הספר נקרא ''מרן הראשון לציון" בו מציג הרב מאיר אליעזר אלפי הלכות בזו אחר זו על פי פסקיו של הרב עובדיה כשלכל הלכה מצורפת תמונתו של הרב עובדיה מקיים את אותה מצווה, ממספר היבטים, דבר שמאיר את ההלכה באור מופלא, וגורם לפסקים להיות נהירים וברורים יותר מאי פעם.

"שלושים אלף תמונות צילמתי במשך השנים את מרן הרב עובדיה", מספר הרב מאיר אליעזר, תוך כדי שהוא שולף מהארון בסלון ביתו אחד מתוך שורת האלבומים עבי קרס שעומדים שם בזה אחר זה, אחרי דפדוף קל הוא שולף תמונה אחת ומצביע עליה בהתרגשות. בתמונה נראה הוא, בתור בחור צעיר, מגיש לרב עובדיה דף הערות כשהרב עובדיה מביט בו בעיון.

"הנה לכם תמונה אחת מתוך כמה וכמה פעמים בהן מצאתי קשר בין תורת מרן לתורתו של רביה"ק", הוא מסביר, "בתמונה הזו לדוגמה הגשתי למרן הערה בעקבות מה שמצאתי בספרו של מרן 'חזון עובדיה' (אבלות, ח"א עמ' ו') שם מרן כותב שמי שיש לו חולה בתוך ביתו כיוון שיש התגברות הדינים יש עניין לא להזכיר את שם החולה אלא להגיד 'אל נא רפא נא לו'. מרן כותב שזה בשם ספר וילקט יוסף, ספר שהודפס בשנת תר"ב וחיברו רבי יוסף פינצי בחיי מוהרנ"ת, בתמונה הזו אני מראה למרן את דבריו של רבינו הקדוש (ליקוטי מוהר"ן ח"א סי' רע"ד) כשאני חושב איתו יחד שדבריו של רבי יוסף פינצי הועתקו מתוך דבריו של רביה"ק.

"אחרי פטירתו של מרן זצוק"ל", מוסיף הרב אליעזר מאיר. "עליתי לביתו ובין היתר דפדתי בקטלוג הספרים הכביר בו נרשמו אלפי הספרים שהיו באוצר ספריו, ואכן שם ספרתי וראיתי לא פחות משבעה ליקוטי מוהר"ן, אחד מהם היה ליקוטי מוהר"ן שהביא הרב שיק במתנה לרב עובדיה ושם הייתה הקדשה ארוכה. חיפשתי את הספר ולא מצאתי, כששאלתי את הרב משה יוסף בנו של הרב עובדיה שהיה איתי באותו זמן בבית, איפה הליקוטי מוהר"ן הזה, הוא סיפר לי שמיד אחרי פטירתו של מרן הם אספו מהספריות רשימה ארוכה של ספרים נדירים ומסוימים שחששו שילקחו על ידי אחרים, בין הספרים יש גם את אותו ליקוטי מוהר"ן".

ספר נוסף נדיר ביותר שהיה עד אז באוצר הספרים של מרן הוא 'ליקוטי תפילות' שחיבר מוהרנ"ת אותו קיבל מאת המקובל האלקי רבי מרדכי שרעבי זיע"א. באחד הדפים של הספר ליקוטי תפילות של מרן, נמצאה הערה מרתקת במיוחד אותה הוסיף הרב עובדיה על תפילתו של רבי נתן, דבר שמלמד עד כמה השתמש מרן בתפילות הקדושות הללו. וכך כתב בכתב ידו בתפילה כ"ז ח"ב לאחר המילים 'ותעזרני ברחמיך לעשות כמה וכמה מצוות ולעסוק בתורתך הקדושה': "ויהי רצון שחפץ ה' בידי יצליח ויפוצו מעיינותי חוצה להגדיל תורה ולהאדירה בבריאות טובה ונהורא מעליא לאורך ימים ושנות חיים".

הרב אליעזר מציין דבר מופלא נוסף, "לפני מספר ימים התקשר אלי ידידי הרב מנשה חיים וסיפר לי בדרך אגב, שאביו בצעירותו למד ספרי ברסלב ובעקבות זאת סולק מהישיבה, בצר לו פנה למרן הרב עובדיה וסיפר לו על כך בכאב, הרב עובדיה שמע את הדברים ואז אמר לו בנימה אישית, "גם אני לומד את ספרי מוהר"ן אבל אתה לא יודע שכתוב בגמרא (סוכה ד' מט) שדברי תורה נמשלו כירך ("חמוקי ירכיך") לומר לך מה ירך בסתר אף דברי תורה בסתר, אז גם אתה תלמד את ספרי רבינו מוהר"ן בסתר". 

קשר מיוחד היה למרן הרב עובדיה עם גדולי רבני חסידי ברסלב לאורך כל שנות הנהגתו כשהוא מעריך ביותר באופן מופלא את פעולתם של רבני ברסלב הפועלים בקרב אחינו בני ישראל להשיבם בתשובה ולקרבם.

קשר זה היה לאורך השנים עם הרה"ח רבי בנימין זאב חשין, הרה"ח רבי נתן צבי קעניג, הרה"ח רבי אליעזר שלמה שיק ולהבדיל בין חיים לחיים הרה"ח ר' אליעזר ברלנד, הרה"ח ר' יצחק מאיר מורגנשטרן, הרה"ח ר' שלום ארוש ועוד. פגישות רבות נערכו במהלך השנים בין הרב עובדיה לאותם רבנים, כשבכל פעם מחדש מרן התבטא במילים נדירות של הערכה רבה על פעולתם ועל מעלתו של רבינו הקדוש זיע"א.

ידוע כי מרן הרב עובדיה השתתתף בסיום ליקוטי מוהר"ן שנערך על ידי הרב חשין בבית המדרש 'בית אהרן' בשכונת בית ישראל, שם היה מוסר הרב חשין מדי שבוע את שיעורו המפורסם בליקוטי מוהר"ן.

אחרי פטירתו של הרב חשין מרן הרב עובדיה הגיע להספידו למרות שלא חש בטוב. "אינני בקו הבריאות אבל לא יכולתי להתעצל בהספדו של אותו צדיק שכל ימיו היה מזכה את הרבים", פתח הרב עובדיה את דבריו והוסיף: "בספר חובת הלבבות כתוב אם אדם יתמיד ביראת השם טהורה ויעלה מעלה מעלה עד מדרגה של מלאכי השרת, אף על פי כן לא יגיע לדרגת אדם שמזכה את הרבים שהוא עלה על כולנה... המנוח היה מזכה את הרבים כל משאת נפשו היתה איך לקרב את ישראל לצור מחצבתם והיה שמח שמחה בלי קץ שהוסיף חייל לצבאו של הקב"ה".

"עכשיו נוצר חלל ריק", הוסיף הרב עובדיה ואמר, "כל מי שנוגע יראת השם בליבו ומי שזיכה אותו הקב"ה להיכנס לחצרות השם, כל האברכים המסולאים בפז לא יסתגרו בארבע אמות כי יש חלל ויש צמאון, וכמו שכתוב הנה ימים באים לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר השם, ובפרט בבני עדות המזרח, כמו שהרב הצדיק הזה מצא בקעה וגדר בה גדר, הציל הרבה נפשות מעדות המזרח למרות שהוא לא מאותה עדה, אבל כולנו בני איש אחד ולכן לא היה הבדל אצלו בין עדה לעדה ובעיקר מצא אוזן קשבת אצל עדות המזרח שהם מסורתיים ומסר את נפשו להחזירם בתשובה שלמה".

כבר בשנת תשל"א, בעת כהונתו של מרן כרבה הראשי של תל אביב יפו, כתב מכתב המלצה נלהב לכולל ברסלב בבני ברק ולעומד בראשו הרה"ח ר' נתן צבי קעניג, שם כתב בין היתר כך: "לכבוד הרב הגאון המפורסם חו"ב משנתו זך ונקי כמהר"ר ר' נתן צבי קניג שליט"א אשר פעל ועשה ויסד כולל לאברכים מצוינים ע"ש הגאון הקדוש מהר"ן מברסלב זצ"ל ... אפריון נמטייה ואיישר חייליה לאוריתא ... זכות התורה תגן עליהם אלף המגן בבריאות אושר וכבוד וכל טוב ובכל אשר יפנו ישכילו ויצליחו ועיניהם תחזינה בהרמת קרן התורה וקרן ישראל ובא לציון גואל אמן, הכו"ח לכבוד התורה ולומדיה [מקום החותם]".

גם כאשר הדפיס הרב שיק סידור עם פירוש "עת רצון" נוסח עדות המזרח, שמח בו מרן וכתב על פירושו המלוקט מספרי רביה"ק ורבי נתן המלצה מרגשת. את ההמלצה לסידור פותח מרן בדברי שבח והערצה לרב שיק בצורה שמלמדת עד כמה קשר האהבה בין הצדיקים היה גדול מאד.

"הובא לפני הספר היקר פירוש עת רצון על כל סדר התפלות לכל ימות השנה", פותח מרן הרב עובדיה בדבריו ומוסיף דברי הערכה למחבר הסידור הרב שיק, "הרב המאור הגדול, מעוז ומגדול, עמו עוז ותושיה, חריף ובקי, משנתו זך ונקי, סיני ועוקר הרים, שמו נודע בשערים, דובר צדק ומגיד מישרים, פה מפיק מרגליות, דורש כתרי אותיות, יראת ה' היא אוצרו ועליו נזרו, זוכה ומזכה את הרבים, חכו ממתקים וכולו מחמדים תהלתו בקהל חסידים".

הרב עובדיה ממשיך לשבח את פעולותיו של הרב שיק ואת פירושו המלוקט כולו מתורתו של רביה"ק, וכותב "ידיו רב לו בהפצת תורה על ידי ספריו וחוברותיו היקרים שבכל הארץ יצא קוום ובקצה תבל מליהם ומקרבים רבות את אחינו בני ישראל לאבינו שבשמים, והכל עשה יפה בעתו ובעטו עט סופר מהיר בלשון צחה וברורה, בחכמה ובתבונה, ובטוב טעם, דברים המיוסדים על אדני פז תפוחי זהב במשכיות כסף, דבר דבור על אופניו, איישר חיליה לאוריתא".

את ההמלצה מסיים הרב עובדיה בברכה אישית לרב שיק: "ואסיים בברכה, יהי רצון שחפץ ה' בידו יצלח להפיץ מעיינותיו חוצה, ויזכה עוד לחבר חיבורים יקרים ומועילים לזכות את הרבים ולהגדיל תורה ולהאדירה".

מלבד כתיבת ההמלצה החמה מרן הרב עובדיה רכש באופן אישי מספר סידורים כאלה אותם שלח לכמה ת"ח ממקורביו, כמו הגה"צ רבי ינון חורי, הגה"צ רבי יורם אברג'ל. כך גם את אחד מהסידורים שלח מרן אל הגר"א ברלנד, שאף עימו היה בקשרי ידידות גדולים בצירוף הקדשה: "לכבוד ידידי היקר קדוש יאמר לו הגאון הגדול רבי אליעזר ברלנד שליט"א. יהי רצון שיזכה עוד רבות בשנים להגדיל תורה ולהאדירה ברבות הטובה גם עד זקנה ושיבה. ויזכה לאורך ימים ושנות חיים ושובע שמחות וכל טוב. בברכת התורה [מקום החותם]. 

"הפעמים בהן ראיתי ביותר עד כמה מרן כיבד את תורת ברסלב", ממשיך לתאר בשיחה לניצוצות הרה"ח ר' מאיר אליעזר "ראיתי בעיקר בפגישותיהם של הרב שיק והרב עובדיה, בהן נכחתי מספר פעמים.

"את אחת הפגישות זכיתי בעצמי לארגן, היה זה בי"ד אייר תש"ע פסח שני, אחרי תקופה ארוכה שלא התקיימה פגישה כזו, הבאתי את הרב שיק לביתו של הרב עובדיה, באותו זמן הרבנית שיק ע"ה הייתה חולה ומרן הרב עובדיה הרבה לברך את הרב שיק והרבנית בבריאות ואריכות ימים. באותה הזדמנות הרב שיק הגיש לו את ספרו פרקי אבות שכולל כמה חלקים, ומרן שאל אותו בהתפעלות איך חידש הרב כל כך הרבה על פרקי אבות, ומרן הרב עובדיה העניק לו את ספרו חזון עובדיה.

"מרן הרב עובדיה העריך מאד את פעילותו של הרב שיק לקרב יהודים רחוקים ליהדות בדרך ברסלב, ואף זכור לי שהתבטא במשפט מיוחד ואמר לו "זכור אזכור אהבת קדומים שפעלתם רבות למעננו וגדולה אהבתי עליך", הוא גם הוסיף לו בלשון חיבה ואמר לו, "שיק ראשי תיבות ש'ם י'הודי ק'דוש".

הרב אליעזר מסכם את הפעמים בהן נערכו פגישות בין הרבנים, כשהפעם הראשונה הייתה בעקבות מחלוקת קשה שהייתה על פסקיו של הרב עובדיה ואנשים פוחזים ביקשו לשרוף חלילה את ספריו, באחד הימים התפרסמו דבריו של הרב שיק שאמר "כי אם עושים כן לספריו של מרן אחרי זה יעשו את זה חלילה לספר תורה".

מרן הרב עובדיה ששמח לשמוע את דברי הרב שיק הזמינו לביתו כשמאותה פגישה יצאה תמונה נדירה בה נראה הרב שיק יושב על כסא קודשו של מרן כשמרן יושב לצידו. "כשהרב שיק נכנס לחדרו של מרן, מרן קם לכבודו ובהתרגשות עצומה ביקש לשבת על כסאו, הרב שיק ניסה להתחמק אך הרב עובדיה לא התרצה להתיישב עד שהרב שיק לא הסכים להתיישב על כסאו, דבר שמעולם לא קרה עם רב אחר", מתאר הרב אליעזר את פרטי המקרה.

בחודש שבט תשנ"ט השתתף הרב שיק בשיעורו הקבוע של מרן הרב עובדיה זצוק"ל במוצאי שבת בבית הכנסת היזדים, בתור הרב המקדים לשיעורו של מרן, אז נרשמו רגעים מיוחדים כשבמשך קרוב לחצי שעה מרן הקשיב לדברים חוצבי להבות אש על גדולת חשיבות קירוב בני עדות המזרח לתורת מרן ולתורת מוהר"ן מברסלב, כשאת דבריו סיים הרב שיק כשאמר: "יהי רצון שאזכה להביא מיליון מאחינו הספרדים לאומן".

"לאחר מכן בשנת תשס"ג נפגשו שוב, ובשנת תשס"ד כשיצא לאור שו"ת יביע אומר חלק י' מרן שלח איתי כשנסעתי לארצות הברית את הספר לרב שיק", משחזר הרב אליעזר. "מרן כתב לו הקדשה ואמר לי בחיבה שאמסור לו דרישת שלום וברכות חמות, זה היה בתקופה שנגזר עליו שלא יכנס לארץ שלש שנים.

"במשך כל אותן שנים הרב שיק היה בקשרי ידידות גדולים עם מרן ואף היה שולח לו במרוצת השנים את ספרי רבינו השונים, מרן חיבבם מאד, וחתם את שמו על הספרים בצירוף תאריך ופרטים נוספים, חלק מן הספרים שלח הרב שיק על ידי הגר"א ברלנד. במכתבו מתאריך כ"ד סיון תשמ"ב (גליון עונג שבת) שם מרן מכיר לרב שיק טובה על ששלח לו את ספרי מוהר"ן על ידי הגר"א ברלנד".

בתיקון הכללי אותו קיבל מרן מאת הרב שיק כתב מרן בלשון קדשו (בעמוד האחרון) וז"ל: "רבי אליעזר ברלנד שליט"א אמר בשם הבבא סאלי זצ"ל מחכמי המקובלים בדורינו אשר הדבר הנ"ל ושמירת הצניעות מתקן את כל ענייני הקדושה וזה סגולה להנצל ממחלת הסרטן ה"י ולבריאות טובה ונהורא מעליא לעבודת השי"ת. ואדם צריך שתהיה שקידתו והתמדתו בתורה הקדושה לילה כיום יאיר כחשכה כאורה ויזכה שיוסיפו לו אורך ימים ושנות חיים וכל אשר יעשה יצליח", כשבעמוד השער כתב מרן בכתי"ק: הגאון רבי חיים פלאג'י בספרו עטרת חיים סי' מ"א הביא הנ"ל".

בשנת תשנ"ד, חלתה אשת חבר הרבנית מרגלית יוסף ע"ה. מרן הצטער הרבה ופנה לכמה מגדולי ישראל שיעתירו בעדה. אותן שנים היו למעשה השנים הראשונות לפתיחת הדרך לאומן ונפילת מסך הברזל, ובין אותם צדיקים מהם ביקש מרן הרב עובדיה זצוק"ל להעתיר בעבור הרבנית, שלח מרן מכתב מיוחד לגר"א ברלנד וזה לשון המכתב: "לכבוד הגאון הצדיק רבי אליעזר ברלנד שליט"א ראש ישיבת שובו בנים. נא להעתיר בעד אשתי מרגלית בת זכיה תחי' לרפואה שלמה ותזכה לאורך ימים ושנות חיים בטוב ובנעימים ברוב אושר ועושר וכבוד וכל טוב. ואם אפשר להזכיר את שמה לברכה על קברו באומן של מופת הדור מופלא שבסנהדרין הגאון הגדול הצדיק כקש"ת כמהר"ר נחמן מברסלב זצ"ל מחבר ספר ליקוטי מוהר"ן, ובעד כל בני המשפחה שיזכו לבני סמיכי חיי אריכי ומזוני רויחי שובע שמחות וכל טוב. וזכותו של הגאון הצדיק הנ"ל תגן עלינו אלף המגן ישלם ה' 'פעלך' ותהי משכורתך שלמה מעם ה'".

מרן הרב עובדיה זצוק"ל והגר"א ברלנד עמדו במשך שנים ארוכות בקשרי ידידות אמיצים כבר מאז הקמתה של ישיבת שובו בנים בעיר בני ברק בשנת תשל"ח, מרן העריך מאד את ישיבת שובו בנים ואת מפעלי הקירוב שלה בדרכו של רבינו הקדוש, הערצה והערכה גדולה שהיתה נראית בחוש שוב ושוב בפגישותיהם.

למעשה עוד בהיות הישיבה בבני ברק, הגיע מרן מספר פעמים לישיבה, ונשא שם שיעורים ודברי חיזוק, בתמונה נדירה מממעמד הילולת גאון עוזנו מוהרנ"ת זיע"א, נראים קשרי הידידות המופלאים שעמדו כבר אז בין חסידי ברסלב למרן הרב עובדיה, כשבתמונה נראים יחדיו בסעודת ההילולא מרן הרב עובדיה, האדמו"ר מסאווראן רבי דב בער הגר, הרב שיק ולהבחל"ח הגר"א ברלנד.

באותו מעמד בהדלקת הנרות לכבוד מוהרנ"ת כיבד הגר"א ברלנד את מרן הרב עובדיה שמצדו נתן נר אחד לרב שיק שהוא ידליקו, ובמשאו בהילולא נשא הרב עובדיה דברים בשבח מוהרנ"ת כאשר הוא מזכיר בין דבריו שאפשר להמליץ על מוהרנ"ת את דברי הפסוק בתהילים: "ולא נתן למוט רגלנו", שאילולא רבי נתן וספריו הקדושים היה ח"ו למוט רגלנו.

אחד המעמדים המרגשים והידועים ביותר בהם נפגשו הגר"א ברלנד ומרן הרב עובדיה היה בשנת תש"ס כאשר נערך ב'יד אליהו' כינוס אדיר לקירוב עם ישראל בשם עצרת מתן תורה בראשותו של מרן. לכינוס זה הוזמן אף הגר"א ברלנד, בו נשא משא מאלף, ובו שאג את אמרתו המפורסמת "אין רשעים בעם ישראל", כאשר הקהל העצום נסחף בהתלהבות אחרי דבריו הנהלהבים, בסיום הכינוס כובד הגר"א ברלנד יחד עם הגה"צ ר' דוד בצרי למסור למרן מתנה ייחודית, ספר תורה מהודר שנכתב לכבודו.

למעשה לכינוס זה קדמה פגישה מיוחדת של הגר"א ברלנד בביתו של מרן. בבואו, אמר הגר"א ברלנד למרן: "שנים חיכינו להיפגש עמכם". מרן השיבו ברוב אהבה: "ברוך הבא מזכה הרבים! זכות הרבים תלוי בו, רבים השיב מעוון. אשרי חלקו מה נעים גורלו. איזו זכות יש לו. תעלו עוד מעלה מעלה כן יהי רצון".

הגר"א ברלנד סיפר למרן שבישיבתו הוגים בספרי מרן, והוסיף ואמר: "כבודו הולך ומכתת רגליו מעיר לעיר ומכפר לכפר ממש במסירות נפש להחזיר את עם ישראל בתשובה, ומאיר עיני ישראל כמו בזמן שעם ישראל היו במדבר. ביום עמוד ענן של עם ישראל ובלילה עמוד האש". מרן זצ"ל הפסיקו ואמר לו בחיבה יתירה: "כבודו עמוד האש! כבודו עמוד האש!" 

פגישה נוספת שנערכה בין הגר"א ברלנד למרן הרב עובדיה הייתה בעקבות חוברת שהתפרסמה ע"י אחד מתושבי העיר צפת ובה דברי חוצפה ובלע, עלילות וכזבים אודות קדש הקדשים אדונינו מורינו ורבינו הקדוש מברסלב זיע"א, בעקבות זאת הגיע הגר"א ברלנד לביתו של מרן, והראה לו את דברי עזותו של אותו ריקא, ואת תוצאות מעשיו כאשר התלקטו אליו אנשים ריקים וביזו את ספרי רבינו. מרן הזדעזע למראה עיניו והביע את כאבו הגדול ממעשיהם השפלים. בעקבות זאת במוצאי שבת בשיעורו דיבר מרן בשבחו של רבינו הקדוש זיע"א ובשבח ספריו הקדושים וגודל מעלתם.

על דברים נוספים שנאמרו בשיעורו בלוויין בפעם אחרת, ציין בערב ראש השנה האחרון הרה"ח ר' שלום ארוש, שגם הוא עמד בקשר הדוק עם מרן במשך שנים ארוכות מאז הקים את ישיבת ברסלב חוט של חסד בירושלים, כי הרב עובדיה חזר ואמר לו פעמים רבות בפגישותיהם במהלך השנים כי הוא מצטער על כך מאד שנאלץ באחד השיעורים לדבר אודות הנסיעה לאומן בלחץ של מספר אנשים, הדבר כאב לו כל כך עד שגם כמה וכמה שנים אחר כך עדיין שב וסיפר על כך שנאלץ לומר את הדברים בעל כורחו.

בשיחה מיוחדת שקיימנו עם הגאון רבי שמעון רז, מחבר הספרים 'אנצקלופדיית מר"ן' ו'הליכות מוסר' סיפר הרב רז, כי בשנים בהן לא היה ניתן להגיע לציון רבינו הקדוש שהיה נעול מאחורי מסך הברזל, מרן ביקש לסייע לחסידי ברסלב להגיע לאומן כששלח לרבה של מינכן שבגרמניה מכתב אישי בו הוא מבקש ממנו שיפעל עבור חסידי ברסלב שיוכלו להכנס לגבולות רוסיה ולהגיע לאומן להשתטח על קברו של רבי נחמן מברסלב. "מרן כתב לו את הבקשה הזו בתחינה", מתאר הרב רז את המכתב שראה מספר פעמים, "הוא ממש מבקש שיעשה את הדבר הזה מתוך הבנה שזה מאוד רצוי וזה דבר רוחני וחשוב".

כמו כן ידוע כי מרן זיע"א הורה בתוקף לראשי ישיבות שרצו לזרוק בחורים מישיבתם ב"עוון" נסיעתם לאומן, שאין להם שום רשות לזרוק על כך בחור. אף בדרשתו המפורסמת במוצאי שבת לפני שנים רבות הורה מרן שחסידי ברסלב יישמעו לרבם וייסעו לאומן, ושהדברים שנאמרים בעניין זה אינם מכוונים כלפיהם. דברים אלו נאמרו למעשה גם כן בעקבות ביקור נוסף של הגר"א ברלנד בביתו של מרן, ושיחתו עמו אודות גודל האזהרה שהזהיר רבינו לנסוע אליו לראש השנה איש בל ייעדר.

יותר מכך מספר הרה"ח ר' דן כהן בעמ"ס ונהר יוצא מעדן בשיחה ל'ניצוצות', כי באחת השנים כאשר אחד מידידיו שלא זכה להיפקד בילדים פנה לרב שיק לברכה, הרב שיק הורה לו לנסוע לאומן, אולם אשתו לא הסכימה שייסע. לאחר דין ודברים ביניהם הוחלט לשאול את פי מרן וכאשר יאמר כן יעשו. האברך אכן הגיע למרן וסיפר לו את הסיפור. מרן השיבו שייסע, בהוסיפו בלשון מליצה בדברי הפסוק: "כאשר ישא האומן את היונק", בזכות אומן תזכה לישא את היונק... ואכן הוא נסע לאומן, וכעבור שנה זכה להיפקד בזש"ק.

אלו למעשה חלק מן הידיעות שישנן על הקשר המופלא שהיה למרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל עם תורתו של רביה"ק ועם גדולי רבני ברסלב בדור האחרון ועם ספריו הקדושים של רבינו הק' ותלמידו רבי נתן בהם מצא הרב עובדיה נדבך נוסף של עבודת השם ומסירות נפש למען התורה ולמען קירוב בני ישראל לאביהם שבשמים, זכותו תעמוד לנו ויהיה למליץ יושר בעבור עם ישראל כולו.